כעס בצה"ל: קבורת עריק – פגיעה בנופלים בקרב
אחרי סטירת הלחי מהיועץ המשפטי לממשלה בפרשת קבורת החייל שנהרג בתאונה בבאר-שבע, גורם בכיר בצה"ל תקף: "זו קריאת תיגר על המפקדים, שעלולה להשפיע לרעה בעתיד". הוא הוסיף: "כיצד תרגיש משפחת חייל שנהרג בקרב?" מתוך אתר YNET ב-29.6
העריק איננו חדל להיות חייל כל עוד הוא לא משוחרר משרותו. לכן העריק יאיר ששון ז"ל הוא באחריות מלאה של הצבא. דווקא הניסיון של הצבא להתכחש למשרתים בו הוא המטריד מנוחה. על בסיס אותו הגיון יכול הצבא להתנער מאחריותו לגלעד שליט שכבר למעלה מארבע שנים מסרב להתייצב ביחידתו.
גם אם הצבא איננו אוהב את החלטת היועץ המשפטי לממשלה להביא את העריק יאיר ששון לקבורה צבאית וגם אם הוא רואה בכך כניעה, ובזיון, הניסיון לתקוף את החלטת היועץ המשפטי לממשלה והמשך המתקפה על החייל המת היא מביכה ומגלה שוב, את מידת הנקמנות וחוסר המחשבה המניעה את הצבא שלנו.
הטענה כי לא ייתכן שעריק יקבר לצידם של לוחמים שנפלו בקרב היא מגוחכת, בייחוד לאור העובדה שבתי הקברות הצבאיים מלאים חיילים שלא נפלו בקרב. הניסיון להפוך את העריק לטמא ושפל שלא ראוי שייקבר לצידם של בחורינו הנהדרים הוא חלק מן הניסיון להתנכל לכל מי שלא מלא את תפקידו ולא משרת נאמנה את העם, חלק מאותה דה-לגיטמציה של החיים האזרחים בישראל או של ההתנכלות לחולשה.
האחריות של הצבא לבאים בשעריו צריכה להיות טוטאלית ולא משנה מה גדול חטאם. אם אותו נער היה נעצר הרי הוא היה יושב בכלא צבאי ומקבל עונש על עריקתו, ולכן גם במותו הוא נידון לבלות את כל ימיו בבית עלמין צבאי.
אולי, הגיע העת שאנשי הצבא ישנו גישה ויתנחמו באבסורדים הקטנים שמייצרים החיים. הנער שלא הצליח להסתגל לצבא ולא רצה לשרת בו יבלה לבסוף את כל ימיו בחיקו של צה"ל.
פוליטיקה זעירה 